שלום, אורח   התחברות
חיפה פורומים צור קשר
 
ללכת על זה  

חיפה סיטי - חבל על הפנאי

הפכו אותנו לדף הבית חיפה המדריך המלא  ל חיפה, מכיל מידע על מסעדות, בתי קפה, תיאטראות, הצגות תערוכות ועוד הרבה בחיפה.
ראשי לאכול לשתות לשבת לקנות להתפנק לזוז לצאת לישון לקרוא לטייל להתחבר Eng
 
כרטיסים ברגע האחרון
 
 
 
חיפוש למי מיקום, סוג, רחוב ועוד
 
ללכת על זה
 

הצטרפו אלינו

תתחילו לבנות את חיפה שלכם – המקומות, האירועים והאנשים

ללכת על זה

 
 

ללכת על זה

7.6.2010  
 
 
נגה פסו
איזון עדין
הגוף והנפש קשורים ומשפיעים זה על זה. מטפלים בגוף, נוגעים בנפש ומתאחדים לשלם
כתבות נוספות :
  • שגרה, שגרה, שגרה
  • הורות במבחן הזמן
  • מה אנחנו מכניסים לפה?
  •  
    חוויה מחוץ לעיר: כתבה ראשונה בסדרה שעוסקת בסדנת "אמנות ההתאהבות בי". היום הראשון מגיע, נגה מבררת, מתחברת ושוב מאחרת
    לחץ לצפיה בגלריה

    מתוך כרזת הסדנה

    • כתוב תגובה
    • שלח לחבר
    • שתף בפייסבוק
    • Bookmark and Share


    תחילה קשה לי לעכל את שמה של סדנת "אמנות ההתאהבות בי", שמתקיימת במקום הלא מסומן שנקרא "שיטים" או ליתר דיוק "אשרם במדבר", בהנחיית סמבהבו מאיטליה ובליוויה של ענתו לידרור מישראל.


    שם קצת נאיבי, אני חושבת לעצמי אבל מחליטה החלטה מודעת להשאיר את הסקפטיות בבית. חלק מהשאלות עדיין נשארות פתוחות אז אני מתחילה לקרוא: "סמבהבו, ('מה לי ולשמות האלה?! איך אומרים את זה בכלל? בכל זאת אני מסתקרנת וממשיכה לקרוא). "סמבהבו הוא תרפיסט פסיכולוג ומורה טנטרה איטלקי".

    אני עוצרת, רגע אחד, טנטרה זה לא תנוחות מיניות וכאלה?! אני חושבת לעצמי, וחוזרת להביט במחשב - "מגיע לביקור בארץ פעמיים בשנה, על מנת להנחות תהליך ושתי סדנאות". טוב, הוא בא לביקור פעמיים בשנה, חבל לפספס.

    "בדרך עבודתו הייחודית, מפגיש סמבהבו את משתתפי הסדנא עם מהות ההתאהבות בעצמנו כצעד ראשון בהכרת המהות הטנטרית ככלי לחיים". (אז אולי טנטרה זה לא מה שחשבתי?... ואולי אמנות ההתאהבות בי זה בכלל עוד לא טנטרה?).

    "סדנת עומק בת 3 ימים העוסקת ברבדים העדינים והעמוקים של מהותנו" (אם רק הייתי יודעת מה הם), שחרור דפוסי השיפוט הפנימיים, אמנות הנגיעה, ההנהגה, ההתאהבות והאהבה העצמית. (כל זה בשלושה ימים?! שנים שאני מנסה ולא מצליחה, תקוות גדולות אני מפתחת עכשיו מאותו תרפיסט עם שם מוזר).

    "מתי אנחנו מתעוררים ומבינים שיש שם משהו, משהו גדול שעוצר אותנו מלהיות אנחנו, מלאהוב ולקבל אהבה?" (סבבה, התעוררתי, יאללה אני מסיימת לקרוא ויוצאת לדרך). "כשאנחנו מתוסכלים מיכולת התקשורות שלנו עם הסביבה, ממערכות היחסים, אז באופן טבעי אנו פונים לטפל במערכות היחסים שלנו, ביכולת שלנו ליצור קשר אמיתי. נדמה לנו שקל לנו יותר להסתכל החוצה, אל העולם מאשר פנימה, אל תוך עצמנו, אך זו הדרך היחידה, היא תלויה בנו בלבד ושם מצוי המפתח. הצעד הראשון בדרך לטנטרה, הוא אהבתי אותי. רק כך ניתן לאהוב אחר/ת והוא/היא אותנו. זוהי הדלת הראשונה בדרך למערכות יחסים אמיתיות ואוהבות". 

    אני מרימה את הראש מהמחשב ונאנחת, גם אני, כמו כולם רוצה "מערכת יחסים אמיתית ואוהבת", אני תוהה עם כל זה אפשרי, ולרגע נוחת אצלי לביקור הספק. "זו הזדמנות יוצאת דופן, לגלות וללמוד, דרך הגוף לגלות וללמוד דרך הגוף והחוויה, איך זה יכול לקרות (חתיכת חוויה זאת חייבת להיות).

    אני ממשיכה לקרוא בנשימה אחת. "איך זוכים באהבת אמת? כזו המצויה בידנו ולא תלויה באחר? זו המאפשרת לנו לחיות בתשוקה ולהמשיך אל עבר האפשרות למפגש וקשר אמיתי". אני מביטה בתמונה של סמבהבו ותוהה איך ידעו לכתוב בדיוק על כל הדברים שנוגעים בי. ואולי אני לא כל-כך שונה כמו שחשבתי ויש לי שותפים להרגשה. אולי חלקם יהיו גם שותפים לחוויה. בכל מקרה, אין לי מה להפסיד, אני יכולה רק להרוויח, והרבה.

    את  שיטים / אשרם במדבר אני מכירה מביקורים קודמים. השתתפתי בסדנה שם, אבל אין לי ספק שההרפתקה הזו היא בהחלט הדבר הרציני ביותר, כבר לפי השם יודעים. מביקורים קודמים ב "אשרם", אני זוכרת כמה מאושרת הייתי, איך המדבר מילא אותי באנרגיות, נזכרת ומתגעגעת.

    עכשיו אני יותר בטוחה בעצמי, גם אם לא אתחבר לסדנה, רוחות המדבר קוראות לי ואני לא יכולה להתנגד, מתמכרת לרצון לחייך שוב, להסתכל על המדבר ולחייך שוב. סוף סוף אני קמה מהכיסא שמול המחשב, אורזת תיק: בגדים ארוכים ונוחים, כאלו שמסתירים את מה שצריך להסתיר, מייק אפ להתחבא, שמפו, סבון, ושאר מוצרי טואלטיקה, להסחה.

    אני מביטה בתיק ושואלת את עצמי אם את כל תיק הקסמים הזה אני צריכה כדי לאהוב את עצמי?! מוציאה את ערכת המייק אפ ומחזירה בחזרה, כועסת, אני לוקחת את התיק, יוצאת מהבית וזורקת את התיק למושב האחורי.

    אני אוספת משתתף נוסף בסדנא בשם טל ונזכרת ששכחתי לבדוק משהו במחשב. שולפת את הלאפטופ מהבגאז' ושואלת את עצמי מדוע אני לא יכולה להיפתר מהקללה הזאת שנקראת קידמה. בינתיים טל רץ לכספומט וחוזר עם מזומנים. עכשיו אנחנו יכולים לצאת לדרך.

    אנחנו יוצאים אל כבישים מהירים שהופכים פחות ופחות עמוסים, אני בוהה בנוף שנשקף דרך החלון, ונזכרת שרציתי לגור מחוץ לתל אביב. בניינים וכבישים ראשיים, מתחלפים בשדות ירוקים ומעט אספלט לנסוע עליו. אני פותחת את החלון, אפשר לנשום.

    טל ואני מחלפים חוויות ראשוניות, מפתיע עד כמה מהר מרגישים טוב כשיש שותף לאותה הדרך. מזל שהסכמתי לקחת טרמפיסט אני חושבת לעצמי, כמה קרובה הייתי להגיד לא לעולם ולהצעות לחבור למישהו. אנחנו מספרים סיפורים, כשבפנים הכי מסקרן אותי לדעת לקראת לאן פנינו מועדות. אני מגלה שטל כבר היה בסדנא הזאת ולא יכולה שלא לשאול מה מצפה לי, באותה נשימה אני סותרת את עצמי ומבקשת שלא יגלה לי. אוף כמה שאני לא החלטית! טל צוחק ואנחנו ממשיכים לנסוע. מסביב כבר אין ישובים, תחנת דלק בודדה וכמה קילומטרים עומדים בינינו לבין ה"אושר המדברי והאהבה העצמית".

    בדרך אל האושר אנחנו שמים לב לשעון, כנראה שנאחר. "איך אני תמיד מאחרת?!" אני שואלת את טל, שמספר לי שלו יש בדיוק את אותה בעיה. רגשות אשמה מצפים את שנינו, אני אומרת שלדעתי המאחרים לפעמים לוקחים את הסיטואציה קשה יותר מאלה שמאחרים להם.

    אנחנו ממשיכים לנסוע בפיתולים של מחשבות וגבעות, מתבוננים בנוף היפיפה של מכתש רמון ומנסים לנחם את עצמנו שאין מה לעשות, כאלה אנחנו - מאחרים. בכל זאת רגשי האשם מציקים לי ולא משנה על מה אנחנו מדברים, נושא האיחור חוזר ועולה. גולה בגרון, כבר בא לי להקיא מזה, למה אני לא יכולה להגיע בזמן?! אני מטיפה לעצמי מוסר וטל ממשיך להגיד ש "יהיה בסדר", משכנע גם את עצמו.

    "אני שונאת לאחר" אני חושבת לעצמי, ואני שונאת אותי כשאני מאחרת אני עצבנית, נוהגת כמו משוגעת, שולחת את האס.אמ.אס הקבוע ששמור אצלי בפלאפון: "סליחה..מאחרת". זה עד כדי כך טבוע בי, ובכל זאת, אני לא סולחת, מרגישה את החמיצות שבדבר, את הכעס על עצמי בגוף. ועכשיו, עכשיו אני מאחרת לסדנת "אמנות ההתאהבות בי" - כמה אירוני, זה באמת אפשרי להתאהב בעצמי?! אני כל כך רחוקה משם, לפחות כמו שהעיר רחוקה משיטים.

    לפני שנה נתקלתי בפרסום של אותה סדנה בדיוק, בהנחיית אותו סמבהבו. אז החלטתי שלא להשתתף. חשבתי שזה נשמע פלצני מידי, רוחני מידי, בקיצור מצאתי מספיק תירוצים למה לא להשתתף בסדנה. הסדנה מצאה דרכה אלי בפעם השנייה, כך שהפעם לא יכולתי להתעלם. אני חושבת שהשנה הסדנה הזאת מתאימה יותר, כל דבר בזמנו, גם סדנאות התפתחות אישית. אני כבר מזדקפת וגאה בעצמי על ההחלטה לצאת למסע. עצם ההחלטה, ההגעה עד לערבה, נסיעת המחשבות הזאת, אני כבר מרגישה שאני בדרך הנכונה.

    אנחנו מגיעים ל "אשרם במדבר" - תחנה סופית לימים הקרובים. נשפכים מהאוטו ופוגשים את ענתו. ענתו נראית רגועה, לא אומרת כלום על האיחור. רואים שרוח המדבר כבר הרגיעה אותה, זרעה שלווה וחול של אושר בעיניה. היא מספרת שפספסנו 'מדיטציית קונדאליני', ואני מתבאסת. "זאת המדיטציה שאני הכי אוהבת" אני מספרת לטל בטון מתבכיין. טוב, אנחנו פה וזאת כבר התחלה טובה, אני מנסה לשחרר את הבאסה ולחשוב חיובי, על מה שיקרה הלאה.

    "אני אכין לנו תה", אני אומרת לטל והולכת למטבח. כשאני חוזרת עם שתי כוסות מלאות במים רותחים, בתוכם עלים טריים וריחניים, השמש כבר שוקעת ואנחנו נרגעים בכיסאות, מביטים במדבר הפשוט, נותנים לרוח ללטף. אני מביטה בטל, הוא מביט בי בחזרה, על פנינו עולה אותו חיוך כשאנחנו מבינים שהנה, אנחנו פה, הגענו.

    מהחדר יוצאים אנשים זרים, עם מכנה משותף - רצון לאהוב את עצמם יותר. אני ממהרת להתקרב ושואלת אם הם מהסדנא, מספרת שגם אני ושואלת איך הייתה המדיטציה. נראה שהם עוד מנסים לארגן את המחשבות, לא היו מוכנים למדיטציה שבאה להם בהפתעה. שואלים אחד את השני במבוכה איך היה, מבררים מי נרדם ושל מי היו הנחירות, אחר כך צוחקים, שותים תה ונרגעים. צליל של גונג עדין נשמע וכולם משתתקים, הולכים לחדר ממנו יצאו. ואני איתם.

    בקצה החדר יושבים סמבהבו וענתו. אני מסתכלת על סמבהבו, הוא נראה איש פשוט, ולמרות מימדיו הממוצעים יש לו נוכחות הרבה מעבר לממוצע וחיוך מדבק. סמבהבו מתחיל לדבר ואני מגלה שגם טון הדיבור שלו רגוע ומעורר בי ניצוץ של אמון. אני מרותקת מקשיבה לו ומבקשת להתנתק מכל שאר העולם, אפילו מהאנשים שאיתי בסדנא ומהמדבר שאני אוהבת. עכשיו זה אני, אני שמנסה להתאהב בי.

    * הציטוטים מתוך אתר אשרם במדבר

    הסדנה הבאה עתידה להתקיים בין התאריכים 22-24/7/2010

     

     
    שלח לחבר שתף בפייסבוק כתוב תגובה
     
    עוד בחיפה סיטי
    לחץ לצפיה בזקנים חסרי מנוח
    זקנים חסרי מנוח
    "לצוד פילים" מסתמן כלהיט הישראלי של הקיץ, אבל איתמר רייצס עדיין מאמין שרשף לוי מסוגל ליותר
        
    לחץ לצפיה באלריאן חומוס בר
    אלריאן חומוס בר
    בשרים, חומוס משובח, ארוחות בוקר, פירות ים, איטלקי, קינוחים מפנקים, אירועים, אוריינטלי ואווירה מדהימה.

    הצטרפו אלינו

    תתחילו לבנות את חיפה שלכם – המקומות, האירועים והאנשים

     
    רוצה שידעו מה את/ה חושב/ת ? להוספת דעתך לחץ/י כאן
      ללכת על זה
    הצגות| הרצאות| מוסיקה, הופעות| מופעים| מכירה| מסיבות| סדנאות| סיורים| ספורט| פסטיבלים| שווקים| סרטים| תערוכות
    מפה של חיפה| בעל עסק| שאלות ותשובות| תקנון Mycity| כל הזכויות שמורות (c) סיטי אתרים בע"מ | תקנון האתר | אודות | פירסום אירועים בחיפה | עלו על המפה
    פרסום חנוכה בחיפה | חנוכה 2012 בתל אביב, מסיבות, ארוחות | חנוכה 2012 בחיפה, מסיבות, ארוחות | חנוכה 2012 בירושלים, מסיבות, ארוחות | חנוכה 2012 בהרצליה, מסיבות, ארוחות
    פרסום סילבסטר בחיפה | סילבסטר 2013 בתל אביב, מסיבות, ארוחות | סילבסטר 2013 בחיפה, מסיבות, ארוחות | סילבסטר 2013 בירושלים, מסיבות, ארוחות | סילבסטר 2013 בהרצליה, מסיבות, ארוחות
    פרסום מסעדות, בתי קפה בחיפה| בתי קפה בתל אביב| מסעדות בתל אביב| יוגה, כושר בתל אביב| טיפוח, ספא בתל אביב| Barcelona| ג'אז בים האדום 2011|
    תל אביב : הצגות, מופעים| הרצאות| מוסיקה, הופעות| תרבות | מסיבות| סדנאות| סרטים| אמנות| מסעדות| ברים| בתי קפה| חנויות| טיפוח| כושר| מלונות| מפה| Tel aviv
    ירושלים : הצגות,מופעים| הרצאות| מוסיקה, הופעות| תרבות | מסיבות| סדנאות| סרטים| אמנות| מסעדות| ברים| בתי קפה| חנויות| טיפוח| כושר| מלונות| מפה| Jerusalem
    אילת : הצגות,מופעים| הרצאות| מוסיקה, הופעות| תרבות | מסיבות| סדנאות| סרטים| אמנות| מסעדות| ברים| בתי קפה| חנויות| טיפוח| כושר| מלונות| מפה| Eilat
    הרצליה : הצגות,מופעים| הרצאות| מוסיקה, הופעות| תרבות | מסיבות| סדנאות| סרטים| אמנות| מסעדות| ברים| בתי קפה| חנויות| טיפוח| כושר| מלונות| מפה| Herzliya